ב- 10/3 הגישו שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם, הקשת הדמוקרטית המזרחית, סינגור קהילתי והאגודה לזכויות האזרח מכתב לשר התמ"ת בו אנו תובעים לעצור את ההרחבה בשלב זה, וכן אנחנו טוענים כי ההפרטה בתוכנית אינה חוקית.
בימים האחרונים התפרסמו ידיעות בתקשורת כי משרד התמ"ת סיים את ההליכים הפורמלים להרחבת התוכנית, גם אם תמשך מתכונת הניסוי. משמעות הדבר היא תוספת משמעותית של משתתפים לתוכנית כה בעייתית, בשלב שבו היא נמצאת בדיון בכנסת.
מתוך הנתונים על ההרחבה עולה כי מתוכננים להיכנס 47% משתתפים לא יהודים, לעומת יצוג של 37% ממקבלי הבטחת הכנסה, המשמעות היא כמות גדולה באופן משמעותי של אוכלוסיה ערבית בתוכנית לעומת הכמות שלה באוכלוסיה בכלל ובמקבלי הבטחת הכנסה בפרט.
להלן תוכן המכתב שהוגש לשר התמ"ת:
10 במרץ 2010
לכבוד
מר בנימין בן אליעזר
שר התמ"ת
באמצעות פקס 6662909
- ד ח ו ף -
שלום רב,
הנדון: אי חוקיות ההרחבה המתוכננת בתכנית "אורות לתעסוקה"
לאחרונה נודע לנו מהתקשורת, כי בכוונתך להודיע על הרחבת תחולתה של תכנית "אורות לתעסוקה". מחומרים שפורסמו באתר התכנית לאחר פניותינו למשרד התמ"ת וכן למנהלת התכנית, עולה כי בכוונתך לבצע הרחבה זו ביום 2.5.2010. כפי שנבהיר להלן, הרחבה זו אינה חוקית ואינה חוקתית, ולכן אין לבצעה. מכאן פנייתנו אליך.
לא נשוב ונכביר מלים בדבר הביקורת הקשה הקיימת על התכנית. גלוי וידוע כי ביקורת זו באה באופן נחרץ גם מאת המחוקק, ולכן נמנע הוא עד עתה מאישורן של הצעות החוק הממשלתיות לפרישה ארצית של התכנית.
נאמר רק בתמצית, כי ההרחבה האמורה מנוגדת לאמור בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד – 2004 (להלן: הוראת השעה) ולכוונת המחוקק. מקריאתה של הוראת השעה, וכן מדיוני הכנסת בטרם אישורה, ברור כי המחוקק ביקש לתחום באופן ברור את תחולתו הגיאוגרפית של הניסוי. לכן הגביל המחוקק, בסעיף 59 להוראת השעה, את הניסוי לארבעה אזורים שייקבעו מבין אלו שהוחלטו על ידי ועדת המומחים. ועדת מומחים כזו הוקמה וקבעה את תיחום האזורים עוד במאי 2004. גם אם נתונה סמכות כללית לרשות מנהלית לשנות את החלטתה, הרי בוודאי שאין היא נתונה מקום בו כוונת החוק הינה מפורשות אחרת, כבמקרה זה, וכאשר היא מונחית על ידי שיקולים זרים, ומוכתבת לה הכרעתה הצפויה בדבר "הרחבת האזורים בהם מוחל החוק", כאמור בכתב המינוי שניתן לה.
הרחבה זו, אם תבוצע, מהווה מסלול עוקף מחוקק, ופורצת לחלוטין את מתחם הניסוי כפי שהותווה בהוראת השעה. היא תוביל להחלת הניסוי על פי יותר מ-1.5 ממספר המשתתפים בה כעת, וכפי שאף מודה ועדת המומחים האחרונה, תוביל לאפלייתם הקשה של הערבים, ששיעורם במסגרת התכנית יעלה באופן ניכר על פני שיעורם בקרב תובעי הבטחת הכנסה. וזאת, כשידוע שהערבים סובלים מהפליה קשה בתחום התעסוקה, וכי ראוי היה לה לממשלה כי תנקוט צעדים מקדימים רבים בטרם דחיקתם לאותו שוק עבודה מפלה.
נוסיף עוד, כי לאחר יותר מ- 4 שנים ו-7 חודשים במהלכם מופעל הניסוי, ומשנדמה כי הממשלה נחושה לבצע את הפרישה הארצית, על אף כשלי התכנית, לא ניתן עוד להוסיף ולקבל את ההפרטה העמוקה שבוצעה במסגרתו. מודל ההפרטה בתכנית בישראל הנו קיצוני בהשוואה למודלים אחרים בעולם. סוג הסמכויות שהועברו לזכיינים בישראל הוא יוצא דופן יחסית למדינות אחרות. וכך, בידי פקידי החברות הפרטיות ניתנו סמכויות שאינן "טכניות-ביצועיות" בלבד, עם שיקול דעת רחב, הנוגע להתנהלות שגרת החיים היומיומית של תובעי גמלת הבטחת הכנסה ולזכויותיהם החוקתיות לחירות, לכבוד, לפרטיות ולקניין. המדובר בהפרטת עוצמה ושיקול דעת שלטוניים, שאף לכשעצמה פוגעת קשות ובאופן לא מידתי בזכויות חוקתיות. גם במנגנוני הפיקוח, בוודאי של רגולטור מזמין השירות, אין כדי להסיר את הפגיעה בזכויות החוקתיות הכרוכה בעצם העברת הסמכויות לידי החברות הפרטיות, הן להלכה והן כפי שהוכח לאחרונה באופן ברור, גם למעשה.
ועוד. מסירת הסמכויות לידיים פרטיות במסגרת התכנית לא רק פותחת פתח אסור לשילובם של שיקולים זרים ובלי רלוונטיים במערך השיקולים שנשקל על ידי החברות הפרטיות, אלא שניגוד העניינים במסגרתה אף מתבקש וחשוף במודל הכלכלי הקיים, הכולל מנגנון של "אחריות אזורית" על מפעילי מרכזי התעסוקה (למספר מקבלי הקצבאות), ותגמול בגין שלילות "פאסיביות", שהפסיביות בהן מוטלת בספק.
נסיים ונאמר כי נכון היה שאישורה של הכנסת את הארכת התכנית במתכונתה הניסיונית, תיתן שהות אמיתית וכנה בידי הממשלה לשנות את התכנית, ולא כדי ליצור מנגנונים עוקפים, דוגמת ההרחבה האמורה.
לפיכך, נבקשך להודיע על אי ביצועה של ההרחבה, ועל השבת סמכויות במסגרת התכנית לידיו של השירות הציבורי (תוך תקצובו כראוי), בטרם נשקול המשך צעדינו.
בכבוד רב,
אשרת מימון, עו"ד
העתקים:
מר יובל שטייניץ, שר האוצר
מר יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים
מר חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת
מר שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת

